מרינה פטריות הגליל בע"מ נ' כנפי ישראל 2006 בע''מ ואח'

החלטה

המשיבה הגישה לביצוע תביעה כנגד המבקשים, בשל מוצרים שסיפקה התובעת לנתבעים ותמורתם טרם שולמה.

נספח ב' של כתב התביעה, אינו אלא, הסכם לאספקת סחורה ובסיפא שטר חוב.

המבקשים הגישו התנגדות בתוך המועד הנקוב בחוק.

בהתנגדות מצהיר המבקש 2, כי מעולם לא נקשר קשר אישי בינו לבין המשיבה וכי אך מתוקף היותו של מנהלה של המבקשת 1, פעל בשמה והזמין עבורה סחורה, כעולה מכרטסת הלקוח שצורפה לכתב התביעה.

המבקש 2, מצהיר, כי אין ממש באמור בכתב התביעה, לפיו, סופקה לו סחורה כלשהי, באשר הסחורה סופקה רק למבקשת 1.

עוד מציין המבקש 2, כי ההסכם לאספקת סחורה (נספח ג' לתביעה) אינו חתום לא על ידו ולא ע"י המבקשת 1 ושטר החוב נספח להסכם מתייחס רק אליו שעה שכלל לא היה לו קשר אישי עם המשיבה.

המבקשים מציינים, כי שטר החוב מעולם לא הוצג לפירעון ועל כן, לא חולל.

המבקש מציין גם, כי עת חתם על שטר החוב לא צוין בו, לא סכום, לא תאריך ולא פרט אחר, ואלו הושלמו ע"י המשיבה לאחר חתימתו מבלי ליטול רשות ובניגוד להרשאה ולכל דין.

ביום 30/1/11 עמד המבקש 2 לחקירה, העיד, כי היה מנהלה של המבקשת 1 ובעל המניות בה, כי חתם על שקים של המבקשת 1, וכן אישר, כי המבקשת 1 הזמינה סחורה מן המשיבה.

כאשר נשאל, האם חתם גם על חשבוניות ותעודות משלוח, השיב בשלילה, וכאשר נשאל, האם חתם על שטר החוב, ענה, כי חתם עליו בשם החברה וכן כי באופן אישי לא רכש דבר.

ב"כ המבקשים בסיכומיו "חוזר על האמור בבקשה ובתצהיר" ומוסיף, כי קיימת טענת המבקש 2, כי בעת שחתם על השטר היה השטר ריק והפרטים בו הושלמו לאחר שנחתם.

עוד מציין, כי השטר, עפ"י פקודת השטרות, הוא פקודה ללא תנאי ומעת שהשטר כפוף להסכם, הרי שבפועל אין שטר.

המשיבה בסיכומיה, מציינת, כי התקשרה עם המבקשת 1, בהסכם לאספקת סחורה, אשר הותנה בחתימה על שטר חוב בערבות אישית.

אין הכחשה לגבי החתימה שעל השטר, השטר הוגבל בסכום, סכום התביעה נמוך בהרבה מסכום השטר, לכתב התביעה צורף דף חשבון של המבקשת 1 ואף אין כל הכחשה ביחס לחוב.

בתשובתו לסיכומי המשיבה, ציין, ב"כ המבקשים:"אני מסתכל עתה ורואה, כי המסמכים שצורפו לא עונים לתביעה של סדר דין קצוב".

אין כל טענה, הראויה לשמש הגנה מפני התביעה, בפי המבקשת 1.

נהפוך הוא, המבקש 2, אישר, כי רכש בעבורה סחורה כלשהי מן המשיבה ולא הכחיש את החוב כהוא זה.

הואיל והוא המנהל ובעל המניות חזקה עליו, כי יודע הוא את העובדות שנקב בהן בשם המבקשת 1, כמו גם, אלו שנמנע מלנקוב.

על כן, בקשת המבקשת 1, ליתן הרשות להתגונן – נדחית באין כל טענת הגנה בפיה.